מצודת דוד על תהילים נ״ז

1 אל תשחת. על כי היה קרוב להיות נלכד אז ביד שאול התפלל ואמר אל תשחיתני:

2 במערה. להסתר עצמו במערה:

3 חנני אלהים חנני. הכפל לחזק כדרך הצועק שכופל דבריו:

4 עד יעבור. כאומר הן ידעתי אף אחר שאנצל עתה מידו ירדוף שוב אחרי ואני אחסה בך עד אשר יעבור ההוות מכל וכל:

5 עליון. היושב בשמים ממעל וידו על העליונה:

6 גומר. המשלים לגמור מה שהבטיח עלי:

7 חרף שאפי סלה. מחרפת שואפי יושיעני לעולם:

8 ואמתו. ואמתת הבטחתו:

9 נפשי בתוך לבאים. נפשי שוכנת בין בני אדם הטורפים כלבאים ואני שוכב בין אנשים השורפים כלהב אש ופניהם כחנית וחצים:

10 חרב. ממית בלה״‎ר כחרב חדה:

11 רומה. ר״‎ל עשה בהם נקם ובזה ירומם תפארתך על השמים ועל הארץ יראה כבודך כי כשהשם עושה דין ברשעים הוא מתרומם ומתנשא:

12 רשת. הנקם יהיה שהרשת אשר הכינו במקום מדרך רגלי וכ״‎א מהם כפף נפשי להורידני בה וחפרו לפני בור שאפול בה אני הנה בהמקום הזה עצמו יפלו בתוכה לעולם:

13 נכון. לבי נכון לבטוח באלהים וכמו שנכון לבי כן יעזור לי ואשירה על התשועה:

14 עורה. אז אדבר אל נשמתי עורה כבודי לדבר בשיר ועורה הנבל וכנור לנגן בהם בעת אעירה השחר להודות לה׳‎:

15 אודך בעמים. לפרסם שבחיך:

16 כי גדול וגו׳‎. החסד והאמת הנעשה לי גדלה עד השמים ומהראוי לפרסם אותו:

17 רומה. אז ירומם תפארתך על השמים ויראה כבודך על כל הארץ בעבור גודל התשועה: